השואה לא הייתה דומה לאף אירוע אחר בתולדות האנושות. באופן טבעי קיומה של הזוועה העלה שאלות רבות. חלקן דתיות – האם יש בכלל אלוהים? אם הוא קיים, האם הוא מוסרי וטוב? אם הוא טוב, מדוע לא מנע את הכחדתם של שישה מיליוני יהודים בשואה? האם ייתכן שלאלוהי ההיסטוריה היה חלק בהחלטה הנוראה להמיט עליהם קץ?! ואם כך הוא, אז מאיזו סיבה? מהו החטא הנורא שחטאו היהודים שהביא לענישתם באופן כה אכזר? וכו' וכו'......
אמנם כבר במקרא מופיעות שאלות וטענות על הצדק האלוהי, אולם בפעם הזאת עלו השאלות הנוקבות מתוך ההרגשה הקשה שקיננה בלב יהודים כי שואת היהודים חרגה מקווי המתאר ההיסטוריים שהמסורת היהודית הִתוותה.
התמודדותם של סופרים, של הוגים, של נספים ושל ניצולים עם אירועי השואה ועם הספקות והשאלות שהיא העלתה הולידה מגוון דעות חלוקות על אלוהים ועל טבע האדם.
בראייה כוללת יותר אפשר לומר שהקשת הרחבה של התגובות לשואה היא גם ביטוי למגוון הרחב של הזרמים ושל השקפות העולם בקרב היהדות בעת החדשה.
