מיהו ההאר"י:
ר' יצחק לוריא אשכנזי (1534 - 1572), מוכר יותר בכינוי שלו – האר"י. לוריא היה דמות מרכזית בקרב מקובלי צפת במאה ה-16, ולימים הטביע את חותמו על עולם היהדות ועל "ההיסטוריה היהודית כולה". הוא ייסד את זרם הקבלה הלוריאנית. פרשנות נוספת לשאלות הגלות והגאולה.
אין בידינו מקורות היסטוריים על חייו ופועלו של האר"י. רוב שנותיו של האר"י עברו עליו במצרים, שם למד לימודי קודש. במצרים למד גם קבלה והחל לעסוק בה, ואף קיבל על עצמו מנהגי התבודדות וסיגוף. לצפת הגיע בשנת 1569 יחד עם משפחתו, ובה חי ופעל במשך כשנתיים וחצי עד למותו בגיל 38. בסוף שנת 1570, התפרסם האר"י בצפת כמקובל. הוא עסק בתורת הנסתר בחוג מצומצם של תלמידים נבחרים, ששאפו לממש אורח חיים של קדושה תוך התרחקות מכל חטא ותוך הקפדה על טהרה וקיום מצוות, בתקווה לקרב את ביאת המשיח.
מהי קבלת ההאר"י?
קבלת האר"י - הקבלה הלוריאנית - העניקה משמעות קוסמית רחבה לתופעות של גלות וגאולה: הקבלה הלוריאנית גורסת כי בתהליך בריאת העולם צמצם האל את נוכחותו ביקום. וזהו "סוד הצמצום". החלל שנותר בעולם אחרי הצמצום היה ריק וחשוך, וכלל עשר ספירות שהיו אמורות לקלוט את ההקרנה האלוהית - אך לא כולן עמדו בכך: שלוש הספירות העליונות "עמדו בפני עוצמת האור האלוהי וקלטו אותו כראוי".
הספירות הנמוכות לא יכלו להכיל את שפעת האור - ונשברו, וזוהי שבירת הכלים שחלה בעולם. בכלים שבורים אלו נקלטו ונשארו שבויים ניצוצות של האור האלוהי. חלק משברי הכלים עלו לעולם של מעלה; אותם כלים שבורים שירדו לעולם של מטה, לעולמנו - הם הקליפות, כוחות הטומאה, שבהם נותרו "שבויים" ניצוצות של האור האלוהי העליון, הנמצאים מאז בגלות, בידי כוחות הטומאה. כאשר ייגאלו הניצוצות של האור האלוהי מן הגלות, תבוא הגאולה לעולם.
לפי קבלת האר"י, הגלות אינה רק סבלו של היהודי, כעם וכפרטים, אלא היא סוד גדול - סוד תיקון העולם - הקשור לתהליך הבריאה: הגלות היא שליחות של עם ישראל, שנועדה להביא לגאולת ניצוצות הקדושה (של מעלה) מן הרוע בעולם (של מטה). סבל הגלות הוא תהליך של תיקון, שבסיומו ובשיאו יתגלה המשיח. המשיח עצמו לא יביא את התיקון - אלא יבוא אחרי התיקון, והגאולה תהיה לא רק גאולתו הלאומית של עם ישראל - אלא גאולה קוסמית של הבריאה והעולם כולו. לעם היהודי בגלות יש אפוא ייעוד ומשימה - לגרום לתיקון, שיגאל את האור האלוהי השבוי בגלות, ולהביא את הגאולה השלימה לעם ישראל ולבריאה כולה.
מהו החידוש של קבלת ההאר"י לעומת משנת הזוהר?
קבלת האר"י העניקה משמעות וייעוד לייסורים שהם מנת חלקו של קיום יהודי בגלות, ומכאן, ככל הנראה, סוד משיכתה והתקבלותה בחוגים רחבים בעם ישראל. הסיבה לכך כנראה נאוצה בתקופה בה פעל ההאר"י. ההארי עצמו היה בן למשפחה של יהודים שגורשו מספרד בשנת 1492. תקופת הגירוש מספרד הייתה נקודת שפל גדולה לכלל העם היהודי. יהודים רבים לא מצאו סיבה לשמור על אמונתם היות והם יכלו להשאר בספרד אילו רק יחליטו להמיר את דתם לנצרות.
בתוך ההקשר הזה, פעלה בצפת שבארץ ישראל, קבוצה מובחרת של חכמים (החשוב בהם היה רבי יוסף קארו שכתב את הספר "שולחן ערוך). רובם פעלו סביב ההלכה היהודית ולא התעסקו סביב עולם הקבלה. קבוצה קטנה מתוכם, בהם ההאר"י, נמצאה במתח משיחי היות והם ניסו למצוא פרשנות למצב הקשה של העם היהודי.
הייחוד של משנת ההאר"י, היא בכך שהיא לא פנתה לאדם הבודד כמו בקבלה של ספר הזוהר. בקבלת ספר הזוהר, האדם מחפש את המשמעות הפנימית של מעשיו. הוא מבין את כל העולם סביב אותו מהלך. הוא מבין כי הסטרא אחרא כל הזמן מחפש אחר מעשיו. מתוך כך, האדם מחפש דרך אישית למצוא את הגאולה שלו.
לעומת כך, קבלת האר"י מתעסקת בגאולה של העם היהודי. מעשי העם היהודי מקבלים משמעות רחבה יותר. ההקשר ההיסטורי צמוד למלחמה ההאלוהית בין הטוב והרע. מעשי האדם עדיין חשובים, אבל לא רק לעצמו. מעתה, מעשיו יעידו על גורל העם כולו. האחריות למעשיו כפולה, אם יכשל, אין זה רק כשל שלו אלא כשל לעולם האלוהי כולו.
מניין התפרסמה קבלת ההאר"י?
קבלת האר"י - הקבלה הלוריאנית - ידועה לנו מכתבי תלמידיו, בראש ובראשונה מן הספר "עץ החיים" שכתב החשוב שבתלמידיו, ר' חיים ויטאל, שראה עצמו מופקד בלעדית על תורת האר"י. ככל הנראה לא התכוון ויטאל לפרסם את הדברים שכתב, אך כאשר חלה - העביר את כתביו, ובתוכם "עץ החיים", לאחיו, לצורך העתקה. ייתכן שהאח לא הקפיד לשמור על סודיות הכתבים, וכך הגיעה תורת האר"י לידיהם של מקובלים אחדים בארץ ישראל. חיים ויטאל עצמו השביע את תלמידיו שלא לגלות דבר מתורת האר"י שקיבלו ממנו, וכל עוד היה בחיים לא הודפס ולא פורסם ספרו "עץ החיים".
רק במאה ה-17 החלה קבלת האר"י להתפשט בתפוצות ישראל. בנו של חיים ויטאל, ר' שמואל ויטאל, ערך את "עץ החיים" שכתב אביו, חילק אותו לשמונה חלקים ("שערים") ופרסם אותו בדפוס.
רבי חיים ויטאל, עץ החיים (עמוד 154)
"לא היה מי שישיג חכמה זו על אמתתה כמוהו, כי היה יודע במשנה ותלמוד ואגדות ומדרשות על כל דבר ודבר כמה פנים בפרד"ס (...), בשיחות עופות ובשיחות דקלים ואילנות ועשבים (...) ובשיחת מלאכים. והיה מדבר ברוחות מהגלגולים רוח טוב ורוח רע(...) ומביא נשמת אדם בעודו חי ומדבר עמו כל צורכו וחפצו, ואחר כך מסירהו. והיה רואה נשמות בעת צאתם מהגוף, ובבתי הקברות, ובעלותן בכל ערב שבת לגן עדן. והיה מדבר עם נשמת הצדיקים שהם בעולם הבא, והיו מגלין לו רזי תורה. וגם היה יודע חכמת הפרצוף, ושרטוטי הידיים, ופתרון חלומות על אמיתתם, ובגלגולים ישנים וגם חדשים. והיה מכיר במצח אדם מה מחשב ומה שחלם (...) והיה נותן לכל אחד ואחד תיקון כפי הבחירה המיוחדת, או לשורש נשמתו האחוזה בשורש של אדם הראשון. (...) וכל זה היה יודע בכל עת ובכל שעה ורגע. וכל החכמות האלו תמיד היו מונחים בחיקו. (...) ועליהן הוסיף חסידות ופרישות וטהרה וקדושה, וזהו הביאו לידי רוח הקודש, והיה אליהו נגלה לו תמיד."
במקור הראשון מתוך ספר "עץ חיים", מספר ויטאל על ההאר"י. אילו תופעות אנו מגלים מהסיפור?
- הוא היה בקיא בעולם ההלכה (משנה ותלמוד), הוא הכיר את כל הפרשנויות המפורסמות על התורה. כל זאת נועד להסביר עד כמה ההאר"י אינו סתם מתעסק בפירוש מחתרתי להלכה (קבלה) אלא שזה מגיע מתוך עולם של ידע. החתרנות שלו מגיעה ממקום של אדם המכיר את כל ההלכה ומדקדק בה.
- בשיחות עופות ובשיחות דקלים ועשבים - מכיר את עולם הטבע
- "ובשיחת מלאכים" ההאר"י הכיר גם את עולם הזהור והקבלה כולה.
- "ומביא נשמת אדם בעודו חי ומדבר עמו כל צורכו וחפצו", מכאן ניתן לראות את היכולות האלוהית של ההאר"י. הוא מסוגל לדבר לנשמת ההאדם בעודו בחיים. הכוונה כאן ליכולת גבוה של הכרה של אדם זר.
- "היה מדבר עם נשמת הצדיקים שהם בעולם הבא... היו מגלין לו רזי תורה" פעולה נוספת פלאית של ההאר"י. את הסודות הוא מכיר מתוך השיחות שלו עם חכמים בעולם הבא. דבר שלא כל כך נפוץ...
- "ועליהן הוסיף חסידות ופרישות וטהרה." בנוסף ליכולות האדירות שלו, הוא גם היה אדם מוסרי מאוד. שמר על טהרה ושמר חוקים דתיים בצורה אדוקה.
כל מידע נועד לתת לנו מידע על אדם שלא חי בעולם שלנו. הוא מקבל ייחוד על היכולות הפלאיות שלו. אם נקבל אותם כך נכבד יותר את התורה שהוציא משום אותן יכולות פלאיות.
ר' חיים ויטאל, "עץ חיים", שער א' ענף ב' ושער הכללים (עמוד 155)
כוונת המאציל [הבורא] העליון הייתה, כדי שיהיה בחירה ורצון ביד האדם, באשר שתהיה טוב ורע בעולם, מפני ששורש הרע בא מהכלים השבורים והטוב בא מהאור הגדול. ואם לא היה כן, לא היה (אלא) רק טוב בעולם, ואז לא היה שכר ועונש. אך עתה שיש טוב ורע יש שכר ועונש: שכר לצדיקים ועונש לרשעים.
חידוש נוסף הנמצא בתוך קבלת ההאר"י. בחירה חופשית ורצון ביד האדם. לפי המשנה הקוסמולוגית של הקבלה הלוריאנית, האדם צריך לברור בין טוב ורע בעולם. אבל איך זה נראה בפועל? הבחירה החופשית של האדם. הוא צריך כל הזמן לחבור בטוב עם כל המשמעויות השונות הנמצאות בתוך בחירתו.
הסיבה לרצון החופשי של האדם נועדה לתת שכר ועונש. במקור שלפנינו, הכוונה לשכר ועונש לצדיקים ורשעים. יחד עם כך, בתוך משנת ההאר"י הצדיקים אלו ישראל. בחירה רעה תקשה על החיים שלהם בגלות ולכן יש להמינע ממעשים כאלו.
ר' חיים ויטאל, "עץ חיים" (עמוד 156)
ע"י מעשיו הטובים [של הצדיק] הניצוצין הקדושים שירדו, הם [המעשים] מעלים אותם מתוך הקליפות. והרשע, שהוריד ע"י מעשיו הרעים מאור הגדול אל הקליפה. והקליפה בעצמה היא רצועה של מלקוֹת לייסר הרשע.
שלאחר התיקון יש כוח ע"י תפילותינו ומעשינו הטובים להעלותה למקומה שהייתה שם בתחילה.
במקור שלפנינו קיימת הבחירה החופשית. האדם בוחר לעשות מעשים טובים. כך הוא בעצם מגיע לניצוצות של קדושה שהמקור שלהם הוא מהעולם האלוהי. אותן ניצוצות בעצם חבויות בתוך קליפות רשע. קליפות של הספירות הקיימות בעולם והם רמז לאותו רשע הקיים בעולם.