1. פטאליזם
המונח פאטאליזם בא מהמילה הלטינית Fatum=גורל, והוא מציין גישה המתייחסת לגורל כדבר שנקבע מראש ולא ניתן לשנותו. הדברים כבדי המשקל בחייו של אדם, כגון בריאות, פרנסה, אהבה, פוריות ועוד, הם קווים אותם שירטט כבר הגורל אשר "בא מלמעלה" ומכתיב את הקורה לבני האדם. וכך, אם היה בידינו הידע השלם אודות הגורל, יכולנו לחזות דברים אלה מראש. יחד עם כך, לאדם אין שום יכולת לברוח או לשנות את מה שצפוי לו. עקרון חשוב במושג הוא אי הסיבתיות במתרחש לאדם. הגורל של האדם מוכתב מגורם עליון ללא כל סיבה, זו עובדה מוגמרת.
2. ארוס ותנטוס
"ארֹוס"
אינסטינקט החיים, כולל דחפים בונים ומקדמים. הכוח המניע העיקרי הוא דחף המין המניע את האדם לא רק לפעילות מינית אלא להפניית האנרגיה המינית (הלִיבִידו) לבנייה, יצירה, עבודה, ספורט, חברות ואמנות.
תַנטֹוס (Thanatos)
אינסטינקט המוות, לעומתו, דוחף את האדם להתנהגות הרסנית. הכוח המניע העיקרי בסוג זה של דחפים הוא יצר התוקפנות הדוחף את האדם לאלימות גופנית ומילולית כלפי הזולת וכלפי עצמו.
3. דואליזם/ גנוסטיקה
דואליזם:
תפיסת אמונה בה האלוהות מורכבת משתי ישויות (דו = זוג, בניגוד למונותיאיסם = אמונה באל אחד).
בתוך התפיסה הדואליסטית, ישנן כמה דגמים ליחסים בין שתי הישויות.
התפיסה הדואליסטית החלה באימפריה הפרסית שם הייתה הדת הזורואסטרית. במרכזה היו שני אלים, אל טוב ואל רע שהשילוב בינהם יצר את העולם. במערכת היחסים הזאת, על האדם לבחור באל טוב בשביל להילחם באל הרע.
ההתמודדות של האמונה המונותאיסטית לתפיסת הזרואסטרים:
רמז להתמודדות המונותאיזם המקראי עם כפל האלים הזורואסטרי הפרסי אנו מוצאים בדברים שמפנה הנביא ישעיהו לכורש מלך פרס:
"כֹה אמַר ה' לִּ מְשִּיחוֹ לְכוֹרֶש ... כִּי־אֶפֶס בִּלְעָדָי אֲנִּי ה' וְאֵין עוֹד. יוֹצֵר אוֹר ובוֹרֵא חֹשֶך עֹשֶה שָלוֹם ובוֹרֵא רָע אֲנִּי ה' עֹשֶה כָל אֵלֶה". (ישעיהו מ"ה, 6-7)
כלומר, הנביא ישעיהו מדגיש בדבריו אלה כי אין אל שני, בנוסף לה' האל היחיד. וכמו כן, ה' האל היחיד הוא גם זה שאחראי לקיומו של החושך ושל הרע עלי אדמות, ולא שום אל אחר המתחרה ונאבק בו. הוא כמובן הציג את העמדה המונותאיסטית כעליונה יותר.
לאחר נפילת האימפריה הפרסית החלה התפיסה הגנוסטית:
התפיסה הגנוסטית הציגה משנה דואליסטית מתקדמת יותר. גם שם היו שני אלים. האחד "האל הטוב", רוחני וטהור המייצג חכמה עליונה. לעומתו היה האל הרע והנחות יותר. האל הרע שולט בפועל בעולם הגשְמי, שהוא גם הבורא והיוצר שלו. התפיסה הגנוסטית הייתה למעשה חלק מהתשתית של הנצרות ויצרה את התפיסה של האל מול השטן המנסים להשתלט על העולם.
4. רמב"ם 1135-1204
מגדולי החכמים בהיסטוריה היהודית. פוסק הלכה, פילוסוף, פרשן, רופא. נולד בקורדובה שבספרד, בעיצומה של תקופת "תור הזהב" בספרד. אולם נאלץ הרמב"ם לנדוד עם משפחתו למרוקו ולבסוף התיישב בפוסטאט הסמוכה לקהיר, ושם חי עד יום מותו. הרמב"ם הפך לראש רבני מצריים וענה לשאלות הלכתיות שהגיעו אליו מרחבי העולם היהודי.
הרמב"ם כתב ספרים רבים, בהם שני מפעלים בעלי ערך היסטורי אדיר, אחד בתחום ההלכתי ואחד בתחום הפילוסופי:
מִשְנֵה תורה – חיבורו ההלכתי הגדול של הרמב"ם. חיבור בעברית הכולל ניסוח וארגון מחודשים של ההלכה שנוצרה ונמסרה בתורה שבעל פה בכל הנושאים, בצירוף תכנים רפואיים, פילוסופיים ומדעיים. "מִשְנֵה תורה" מחולק ל 14- ספרים ומשום כך הוא מכונה גם "היד החזקה", חיבור זה הוא הנפוץ והנלמד ביותר מבין כתביו עד ימינו.
מורה הנבוכים – חיבורו הפילוסופי המרכזי של הרמב"ם, בו הוא פורש את עיקרי אמונתו הדתית והפילוסופית, תוך פרשנות לפרשות מקראיות מרכזיות. קהל היעד של "מורה הנבוכים" הם יחידי סגולה מתוך האליטה המשכילה היהודית, שכמו הרמב"ם עצמו – נטלו חלק בשיח האינטלקטואלי כאשר ההגות היוונית העתיקה חילחלה אל תוך ההגות המוסלמית וההגות היהודית והשפיעה עליהן. ספר זה נכתב בערבית־יהודית. מעשית הנובעת מכל מִשְנָה ומִשְנָה.
5. תורת הספירות:
תפיסת המיסטקה והמאגיה של ספר הזוהר ותורת הסוד היהודית. לפי תורת הספירות, העולם האלוהי, מאציל מעצמו "שפע אלוהי" אל עבר העולם התחתון. בין שני העולמות ישנן עשר ספירות המפרידות בינהם. כל ספירה היא היבט מסוים מתוך האלוהות עם תפקיד מוגדר. יש חלוקת בין ספירות גבוהות לנמוכות ויש משמעות גם לספירות נקביות וזכריות. ה"שפע האלוהי" יוצר זיווג אלוהי כל הזמן דרך הספירות המאצילות את השפע כלפי העולם התחתון. האדם הפשוט, מקבל את ה"שפע האלוהי" ויכול לבצע בעזרתן מצוות. יחד עם כך, בעולם התחתון ה"סטרא אחרא" רוצה לגזול את הכוח האלוהי ולמנוע מהזיווג האלוהי להתקיים.
תורת הספירות נועדה בעצם להסביר לנו מהו תפקידו של האדם בתוך המציאות שהאל יצר.
6. אקסיסטנציאליזם
זרם פילוסופי המתמקד בניתוח הקיום הממשי של בני האדם כיצורים אינדיבידואלים, ומתנגד לשיח פילוסופי שבמרכזו תפיסות כלליות ומופשטות של הקיום האנושי. לכן, יוצא האקזיסטנציאליזם נגד זיהויו של האדם עם תכונה כללית מהותנית כמו תבונה (מפורסמת אמירתו של סרטר שהאדם הוא קיום ולא מהות); ומדגיש את תפיסת האדם כיחיד, כפרטי, ככזה שקובע בעצמו ולעצמו.
כמה רעיונות של האקזסטציליזם:
א. הקיום קודם למהות –אין לאדם מהות קבועה, האדם הוא יצור דינמי המעצב את עצמו במשך כל חייו ורק הוא עצמו יכול להגדיר את
מהותו.
ב. הבחירה – מתוך הרעיון "הקיום הקודם למהות" יוצאים את אישיותם על ידי אינספור בחירות שעושים בחיינו.
ג. אותנטיות –מטרת האדם, על־פי האקזיסטנציאליזם, היא לחשוף את הרובד האותנטי באישיות ולחיות על פיו. לחיות בהוויה אותנטית
פירושו של דבר לחיות בלי מסכות, בלי הונאה עצמית, בלי הישענות על קביים דתיים או מדעיים.
7. "שלושת השבועות"
תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קיא עמוד א'
"רבי יוסי ברבי חנינא, שאמר: ג' השבועות הללו למה?
אחת שלא יעלו ישראל בחומה [פירוש רש"י: יחד ביד חזקה],
ואחת שהשביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו באומות העולם,
ואחת שהשביע הקב"ה את האומות שלא ישתעבדו בהם בישראל יותר מדאי...
אמר רבי אלעזר, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אם אתם מקיימין את השבועה – מוטב,
ואם לאו – אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאיילות השדה."
בתלמוד הבבלי, יש דיון על הגלות שישראל יצאו אליה לאחר מרד בר כוכבא (135 לספירה). בדיון הרחב מוזכרים "שלושת השבועות" אותם האל השביעה את עם ישראל כאשר הם יוצאים לגלות.
"אחת שלא יעלו ישראל בחומה" - השבועה הראשונה מדברת על כך שיש איסור על עם ישראל לעלות לארץ ישראל יחדיו כאומה לפני בואו של המשיח.
"ואחת שהשביע הקב"ה את ישראל שלא ימרדו באומות העולם" – השבועה השנייה, משביעה את עם ישראל שיקבלו את שלטון הגויים עליהם בזמן הגלות. אסור ליהודים לדרוש לעצמם את השלטון ואסור למרוד בהם כמו במרד הגדול ובמרד בר כוכבא.
"ואחת שהשביע הקב"ה את האומות שלא ישתעבדו בהם בישראל יותר מדאי..."- השבועה השלישית משביעה את עם ישראל שלא לקבל את חוקות הגויים עליהם. כלומר, אסור לעם ישראל לאמץ את דרך ההתנהגות של הגויים, אם זה באמונה שלהם ואם זה בצורת החיים שלהם. על יהודים לשמור על הפרדה בינהם ובין הגויים.
"אמר רבי אלעזר, אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: אם אתם מקיימין את השבועה – מוטב,
ואם לאו – אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאיילות השדה" - אם עם ישראל לא ישמור על אותן השבועות, האל יתיר את בשר עם ישראל כמו איילות השדה. על עם ישראל לשמור על השבועות עד הגאולה ובואו של המשיח.